יום טיול בלתי נשכח בהר חברון – בין סיפורי הגבורה של גוש עציון, מורשת האבות בחברון ונופי יהודה
- Maayan Hess Ashkenazi
- לפני יומיים (2)
- זמן קריאה 8 דקות
יש אזורים בארץ שמציעים נופים מרהיבים. יש כאלה שמספרים סיפור היסטורי. ויש מקומות שבהם כל אבן, כל עץ וכל רחוב מחברים בין אלפי שנות היסטוריה לבין המציאות של ימינו. כזה הוא אזור הר חברון וגוש עציון – יעד לטיול יום מרתק היוצא מירושלים ומשלב טבע, מורשת, תנ"ך, ציונות, ארכיאולוגיה וסיפורי התיישבות מרגשים.
יצאנו בשעות הבוקר מירושלים, וכבר לאחר כחצי שעה של נסיעה דרומה לאורך כביש המנהרות מתחילים להרגיש שהאווירה משתנה. הרי יהודה מתרוממים מסביב, היערות מתחלפים בכרמים ובמטעים, והאוויר הצלול של ההר מעניק תחושה של יציאה למסע בזמן.
התחנה הראשונה – כפר עציון ואתר ההנצחה
העצירה הראשונה שלנו הייתה בכפר עציון – אחד המקומות הסמליים ביותר בתולדות ההתיישבות היהודית בארץ ישראל. עוד לפני שנכנסים למרכז המבקרים קשה שלא להתרשם מהנוף הנשקף לכל עבר. רכסי הרי יהודה, הכרמים והעמקים מספרים את סיפורו של גוש עציון הרבה לפני שמישהו מתחיל לדבר.
גולת הכותרת של הביקור היא המיצג האורקולי באתר ההנצחה. מדובר בחוויה מרגשת במיוחד, המשלבת סרטים, עדויות, שחזורים ותמונות היסטוריות המספרות את סיפורם של ארבעת יישובי גוש עציון במלחמת העצמאות. המיצג מתאר את הקמת היישובים, הקרבות הקשים, נפילתם ערב הכרזת המדינה ואת שובם של בני הדור השני לאחר מלחמת ששת הימים.
סיפורו של גוש עציון במלחמת העצמאות הוא אחד מפרקי הגבורה המכוננים בתולדות מדינת ישראל. לאחר החלטת החלוקה של האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 נותקו ארבעת יישובי הגוש – כפר עציון, משואות יצחק, עין צורים ורבדים – והיו נתונים במשך כחמישה חודשים במצור ובהתקפות בלתי פוסקות של כוחות ערביים מקומיים ובהמשך גם של הלגיון הערבי הירדני. למרות המחסור החמור במזון, במים, בתחמושת ובתגבורת, המשיכו המגינים להגן על היישובים בנחישות, מתוך הבנה שעמידתם מעכבת כוחות אויב מלהתקדם לעבר ירושלים. במהלך הקרבות נהרגו גם לוחמי מחלקת הל"ה, שניסו להגיע רגלית אל הגוש עם תגבורת ואספקה. ב־13–14 במאי 1948, ערב הכרזת המדינה, נפל גוש עציון לאחר קרבות קשים, וחלק ממגיני כפר עציון נהרגו גם לאחר שנכנעו. בסך הכול נפלו במערכה על גוש עציון כ־240 מגינים, לוחמי ההגנה והפלמ"ח ותושבי היישובים – מחיר כבד שהפך את גוש עציון לסמל של גבורה, הקרבה ודבקות בארץ ישראל.
גם מי שמכיר את הסיפור יוצא מהמיצג עם תחושת הערכה עמוקה לחלוצים שבחרו להקים יישובים באזור מבודד ולהיאחז בו למרות הקשיים הרבים.
לאחר הביקור מומלץ להקדיש זמן לתצפיות שבאזור ולסיור קצר באתר ההנצחה עצמו, שבו שמות הנופלים וסיפורי הגבורה משתלבים בנוף הפסטורלי שמסביב.
מה עוד אפשר לראות בגוש עציון?
גם אם אין מספיק זמן ביום אחד לכל האטרקציות, כדאי לדעת שאזור גוש עציון מציע שפע של אפשרויות לטיולים נוספים.
בין האתרים הבולטים ניתן למצוא את אמת הביאר – מערכת מים קדומה שבה ניתן ללכת בתוך נקבת מים קרירה; מרכז המבקרים של יקבי גוש עציון, המציע טעימות יין מקומי; חוות ארץ האיילים עם פעילויות למשפחות; מסלולי הליכה רבים ביערות קק"ל; שבילי אופניים ותצפיות מרהיבות לעבר מדבר יהודה והרי ירושלים.
באזור פועלות גם מסעדות ובתי קפה איכותיים, מחלבות בוטיק, יקבים ומרכזי מבקרים חקלאיים, כך שגם ביקור נוסף באזור יוכל להציע חוויה שונה לחלוטין.
האלון הבודד – הרבה יותר מעץ
מרחק דקות ספורות מכפר עציון נמצא אחד הסמלים המפורסמים ביותר של גוש עציון – האלון הבודד.
לכאורה מדובר בעץ אלון עתיק העומד לבדו בלב השדות. אך עבור אנשי גוש עציון משמעותו גדולה הרבה יותר. במשך תשע עשרה השנים שבהן האזור היה בשליטה ירדנית, נהגו בני המשפחות שגורשו מהיישובים להגיע מנקודות תצפית באזור ירושלים ולהביט לעבר האלון. הוא היה הסימן היחיד שעדיין ניתן היה לזהות מרחוק, והפך לסמל של התקווה לשוב הביתה.
גם כיום עומדים לידו ומבינים כיצד עץ אחד יכול להפוך לסמל לאומי. המקום מטופח מאוד, וממנו נשקפים הנופים הפתוחים של גוש עציון. קשה שלא לעצור לכמה דקות של שקט ולהתחבר לסיפורו של הגוש.
לאחר מלחמת ששת הימים החל פרק חדש בתולדות גוש עציון. בספטמבר 1967 שבו בני ובנות הדור השני של מגיני הגוש, יחד עם חלוצים נוספים, והקימו מחדש את כפר עציון – היישוב היהודי הראשון שהוקם מחדש ביהודה ושומרון לאחר המלחמה. בהמשך נוסדו יישובים נוספים, חלקם על בסיס ארבעת היישובים ההיסטוריים וחלקם חדשים, וכיום כוללת המועצה האזורית גוש עציון 22 יישובים ובהם למעלה מ־30,000 תושבים. האזור מתאפיין בצמיחה דמוגרפית מהירה, בקהילות מגוונות הכוללות משפחות דתיות, מסורתיות וחילוניות, ובמערכת חינוך וקהילה מפותחת. לצד היישובים משמר גוש עציון את מורשתו ההיסטורית באמצעות אתרי הנצחה, מרכזי מבקרים ומוזיאונים, והוא מציע למבקרים שילוב ייחודי של נופי הרי יהודה, כרמים ויקבים, אתרי טבע, מסלולי טיול ומורשת יהודית וציונית עשירה, במרחק נסיעה קצר מירושלים.
ממשיכים דרומה – אל חברון, עיר האבות
לאחר נסיעה קצרה ממשיכים לעיר חברון – אחת הערים העתיקות בעולם שבהן מתקיימת התיישבות רציפה במשך אלפי שנים.
חברון היא אחת הערים העתיקות בעולם שבהן מתקיימת התיישבות רציפה במשך כ־4,000 שנה, והיא בעלת חשיבות יוצאת דופן מבחינה היסטורית, דתית וארכאולוגית. העיר מזוהה עם סיפורי ספר בראשית, ובה שכנה על פי המסורת עירם של האבות, לצד אתרים ארכאולוגיים חשובים כדוגמת תל חברון ומערת המכפלה. בשל קדושתה ליהדות, לנצרות ולאסלאם, מהווה חברון מוקד עלייה לרגל ומחקר במשך מאות שנים. מאז חתימת הסכם חברון בשנת 1997 חולקה העיר לשני אזורים מנהליים: H1, המהווה כ־80% משטח העיר ונמצא באחריות אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית, ו־H2, הכולל את העיר העתיקה, מערת המכפלה והשכונות היהודיות, שבו האחריות האזרחית כלפי האוכלוסייה הערבית היא בידי הרשות הפלסטינית ואילו האחריות הביטחונית נמצאת בידי ישראל. חלוקה ייחודית זו, שנקבעה במסגרת ההסכם בין ישראל לאש"ף, נועדה לאפשר את המשך החיים בעיר תוך שמירה על ביטחונם של תושביה ועל הגישה למקומות הקדושים, והיא הופכת את חברון לאחת הערים המורכבות והייחודיות ביותר במזרח התיכון מבחינה היסטורית, דתית ומדינית.
מערת המכפלה – אחד המקומות הקדושים ביותר
אי אפשר להגיע לחברון מבלי לבקר במערת המכפלה.
מערת המכפלה היא מהאתרים הקדושים והחשובים ביותר בארץ ישראל ליהדות, לנצרות ולאסלאם. על פי ספר בראשית, כאן רכש אברהם אבינו בכסף מלא את חלקת הקבר הראשונה בארץ ישראל, ובה נקברו לפי המסורת אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. המבנה המרשים העוטף את המערה נבנה בתקופת המלך הורדוס לפני למעלה מאלפיים שנה, והוא נחשב לאחד המבנים ההרודיאניים השמורים בעולם. מתחתיו נמצאת מערכת מערות טבעית, שכמעט שלא נחקרה מבחינה ארכאולוגית בשל קדושת המקום.
במהלך הביקור ניתן להתרשם מהאדריכלות ההרודיאנית המרשימה, מאולמות התפילה ומהמצבות הסמליות של האבות והאימהות. המבנה משמש כיום גם בית כנסת וגם מסגד, וברוב ימות השנה הוא מחולק בין אזורי תפילה יהודיים ומוסלמיים, בעוד שבחגים מרכזיים נפתח כולו למתפללי אחת הדתות בהתאם ללוח זמנים קבוע.
בשנת 1994 ביצע ברוך גולדשטיין פיגוע ירי שבו נרצחו 29 מתפללים מוסלמים. האירוע זכה לגינוי רחב בישראל והוביל למסקנות ועדת שמגר, שבעקבותיהן הוחמרו סידורי הביטחון ונקבעה החלוקה הקיימת של מתחם מערת המכפלה בין יהודים למוסלמים – הסדרים המלווים את הביקור במקום עד היום.
הרובע היהודי בחברון – הליכה בתוך ההיסטוריה
מהמערה ממשיכים רגלית אל הרובע היהודי.
כאן אפשר ממש להרגיש כיצד ההיסטוריה מתעוררת לחיים. הרחובות הצרים, בתי האבן והסמטאות מחברים בין תקופות שונות – מימי התנ"ך ועד ההתיישבות המתחדשת של ימינו.
אחד האתרים המיוחדים ברובע הוא שכונת אברהם אבינו. השכונה הוקמה במאה ה-16 והייתה במשך שנים רבות מרכז החיים היהודיים בעיר. בתי הכנסת, החצרות והמבנים שוחזרו בקפידה ומאפשרים הצצה לאורח החיים של יהודי חברון במשך מאות שנים. כיום פועלים במקום מרכז מבקרים, בתי מגורים ובתי כנסת, והסיור בין המבנים מעניק תחושת המשכיות מרגשת.
במרחק הליכה קצר משכונת אברהם אבינו נמצאת גם בית הדסה.
בית הדסה הוא אחד המבנים ההיסטוריים המרכזיים ביישוב היהודי בחברון וסמל לחידוש היישוב היהודי בחברון.
הקומה הראשונה של המבנה הוקמה בשנת 1893 ביוזמת הרב חיים רחמים יוסף פרנקו מכספי תרומות של יהודי צפון אפריקה. המבנה שימש כבית חולים בשם "חסד לאברהם", והעניק טיפול רפואי ללא תשלום ליהודים ולערבים.
בראשית המאה ה־20 נוספה למבנה קומה שנייה, בה פעלה מרפאה של ארגון הדסה.
במאורעות תרפ"ט רצחו הערבים 67 מיהודי חברון ופצעו רבים, כולל בתוך בית הדסה, שם נרצחו מנהל בית החולים בן ציון גרשון ובני משפחתו והמתחם נבזז על ידי הפורעים.
מאורעות תרפ״ט והמרד הערבי הביאו את הקץ למשך כמה עשורים על היישוב היהודי בחברון.
לאחר מלחמת ששת הימים החל מאבק לחידוש היישוב היהודי במקום. בשנת 1979 התיישבה בבית הדסה קבוצת נשים וילדיהן במהלך שהוביל להכרה ממשלתית בחידוש היישוב היהודי במבנה וברובע. הטבח שבוצע במקום בשנת 1980 והירצחם של שישה יהודים במקום הוביל סופית לחידוש היישוב היהודי בחברון.
מבחינה אדריכלית, בית הדסה משלב סגנון בנייה מקומי מאבן חברונית, קשתות וחצר פנימית, המאפיינים את מבני הציבור של התקופה.
כיום משמש המתחם כשכונת מגורים, בית כנסת וכמרכז מבקרים המספר את תולדות היישוב היהודי בחברון, והוא מהווה אתר בעל חשיבות היסטורית, תרבותית ולאומית עבור מבקרים ומתעניינים בתולדות העיר.
לא רחוק מהרובע היהודי נמצאת גבעת החרסינה, שכונה יהודית הצופה על חלקים נרחבים של חברון.
מקור השם גבעת חרסינה אינו חד-משמעי, וקיימות שתי גרסאות מקובלות. לפי הגרסה הרשמית, הגבעה נקראת על שמו של אל"ם אהרן חרסינה, קצין צה"ל שהשתתף בשנת 1968 בסיור לבחירת מיקומה של קריית ארבע. אהרן חרסינה הציע להקים את היישוב על הגבעה הגבוהה באזור, ומאז דבק בה השם "גבעת חרסינה". גרסה נוספת, הרווחת בקרב חלק ממייסדי השכונה, גורסת כי השם נבחר בשל ריבוי החרסים העתיקים שנמצאו על הגבעה, המעידים על עבר התיישבותי עשיר. שמה הרשמי של השכונה הוא למעשה רמת ממרא, על שם קרבתה לאתר אלוני ממרא.
מבחינה ארכאולוגית, לגבעה חשיבות רבה משום שהיא משמרת שרידי יישובים מתקופות שונות, ובהם ממצאים מתקופת הברזל, ימי בית שני, התקופה הרומית והתקופה הביזנטית. במהלך סקרים וחפירות נמצאו במקום חרסים רבים, יסודות מבנים, בורות מים, מתקנים חקלאיים וממצאים נוספים המעידים על רצף התיישבות של אלפי שנים באזור חברון. מיקומה הגבוה של הגבעה, הצופה על עמק חברון ועל הדרכים העתיקות שחיברו בין הרי יהודה לנגב, העניק לה חשיבות אסטרטגית לאורך הדורות והפך אותה לנקודת תצפית טבעית על סביבתה.
סיום הביקור ברובע הוא ברחוב המלך דוד.
רחוב המלך דוד, המכונה בערבית רחוב א-שוהדא, הוא הרחוב המרכזי של הרובע היהודי בחברון ואחד הרחובות ההיסטוריים החשובים בעיר. שמו העברי מנציח את דוד המלך, שמלך בחברון במשך כשבע שנים וחצי לפני שכבש את ירושלים וקבע אותה כבירת ממלכת ישראל. עד מאורעות תרפ"ט (1929) שימש הרחוב עורק החיים של הקהילה היהודית העתיקה, וחיבר בין מערת המכפלה, שכונת אברהם אבינו ובית הדסה לבין מרכזי המסחר של העיר. כיום ניתן לצעוד לאורכו ולבקר באתרי המורשת היהודיים, באנדרטאות ובנקודות תצפית המספרות את סיפורה של חברון לאורך אלפי שנים. הרחוב נמצא באזור H2, שבו האחריות הביטחונית היא בידי ישראל, ובשל אירועי האלימות שאירעו לאורך השנים הוטלו בו מגבלות תנועה שונות, שהשפיעו על אופיו ועל הפעילות המסחרית שהתנהלה בו בעבר. ביקור ברחוב מאפשר להתרשם מקרוב מהשילוב הייחודי בין שרידים היסטוריים, אתרי מורשת ומציאות החיים המורכבת של אחת הערים העתיקות והרגישות ביותר בארץ.
סיום היום – ביקור בסוסיא הקדומה
את התחנה האחרונה בטיול הקדשנו ליישוב סוסיא ולגן הלאומי סוסיא הקדומה, מהאתרים הארכאולוגיים המרשימים והחשובים בדרום הר חברון.
סוסיא הייתה יישוב יהודי משגשג בתקופת המשנה והתלמוד, ובמהלך הסיור בין שרידי הכפר העתיק אפשר להתרשם מבתי מגורים, רחובות, בורות מים, מערכות מסתור, בתי בד ומתקנים חקלאיים המעידים על חיי קהילה עשירים לפני כ-1,500 שנה.
גולת הכותרת של האתר היא בית הכנסת העתיק, מהמרשימים שהתגלו בארץ ישראל. רצפת הפסיפס היפה, שרידי ארון הקודש, כתובות בעברית ובארמית והעיטורים המיוחדים מעניקים הצצה מרתקת לעולמם של יהודי התקופה. ההליכה בין שרידי המבנים מאפשרת לדמיין את חיי היום-יום של הקהילה היהודית שחיה כאן במשך מאות שנים.
מעבר לערכו ההיסטורי והארכאולוגי, סוסיא שוכנת בלב נופי הר חברון הפתוחים. מהאתר נשקפים גבעות טרשים, כרמים, חורש טבעי ושדות רחבי ידיים המעניקים תחושת מרחב ושלווה. בשעות אחר הצהריים, כאשר השמש מתחילה לשקוע, האור הרך צובע את האבנים העתיקות בגוונים זהובים והופך את הביקור לחוויה מיוחדת במינה.
בסמוך לגן הלאומי נמצא היישוב סוסיא, שהוקם בשנות ה-80 כחלק מההתיישבות המתחדשת בהר חברון. השילוב בין היישוב המודרני לבין השרידים העתיקים ממחיש את הרצף ההתיישבותי באזור ואת הקשר העמוק של העם היהודי לחבל הארץ הזה לאורך הדורות.
לאחר סיור רגוע באתר, סיימנו יום עשיר בחוויות והתחלנו את הדרך חזרה לירושלים. במהלך יום אחד עברנו בין סיפורי הגבורה של גוש עציון, הקדושה של חברון, המורשת היהודית העתיקה של הר חברון והנופים המרהיבים של הרי יהודה. זהו מסלול שמשלב היסטוריה, ארכאולוגיה, טבע וציונות, ומותיר כל מטייל עם תחושת חיבור עמוקה אל הארץ ואל סיפורה רב-השנים.
לסיכום
יום הטיול בהר חברון הוא הרבה מעבר לעוד מסלול בין אתרי תיירות. זהו מסע בין תקופות – מאברהם אבינו, דרך ימי בית שני, הקהילה היהודית העתיקה, מלחמת העצמאות, שיבת גוש עציון לאחר מלחמת ששת הימים ועד למציאות הישראלית של ימינו.
במהלך יום אחד פוגשים סיפורי גבורה, נופים עוצרי נשימה, אתרים קדושים, ארכאולוגיה מרשימה ואנשים שממשיכים לכתוב את סיפורה של הארץ.
המרחק הקצר מירושלים הופך את האזור לנגיש במיוחד, וכל ביקור מגלה עוד רובד של ההיסטוריה הישראלית והיהודית. מי שמחפש טיול המשלב טבע, מורשת, תנ"ך והיסטוריה ימצא בהר חברון ובגוש עציון יעד יוצא דופן, כזה שממשיך ללוות את המטייל גם הרבה אחרי שחוזרים הביתה.
אם גם אתם רוצים לגלות את הסיפורים המרתקים, הנופים עוצרי הנשימה והמורשת העשירה של הר חברון וגוש עציון, אני מזמין אתכם להצטרף לסיור מודרך ומעמיק בעקבות האבות, חלוצי ההתיישבות ולוחמי תש"ח. כל טיול מותאם לקבוצות, למשפחות ולארגונים ומשלב היסטוריה, תנ"ך, ארכאולוגיה וסיפורים אנושיים מרגשים שהופכים את היום לחוויה בלתי נשכחת.
לפרטים ולהזמנת סיור ניתן ליצור קשר בטלפון או בוואטסאפ: 054-549-5905. אשמח לקחת אתכם למסע מרתק בלב אחד האזורים המיוחדים והמשמעותיים ביותר בארץ ישראל.
תגובות